האם דבק בו רבב?

דבק המדביק את הקיבה, אי נוחות, כאבי בטן ותחושת נפיחות הן חלק מהאשמות המופנות כלפי הגלוטן, בעיקר בשנים האחרונות. אז מהו בעצם הגלוטן, מתי יש להימנע ממנו והאם השם הרע שדבק בו אכן מוצדק?

בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים מגדירים את עצמם כ”רגישים לגלוטן”, גם אם לא אובחנו כחולי צליאק (מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון בגוף תוקפת את עצמה – במקרה זה, כתוצאה מהחשיפה לגלוטן). תחושה של "רגישות לגלוטן" יכולה להיגרם ממגוון חלבונים וסיבים הנמצאים בחיטה ומרכיבים נוספים שלאנשים רבים יש קושי לעכל, לאו דווקא מהגלוטן עצמו.

הגלוטן הוא חלבון המצוי בגרגר החיטה של דגנים רבים בהם כוסמין, שיפון, חיטה ושעורה. הגלוטן מקנה לבצק את גמישותו ונמצא במאכלים כמו לחם, פסטה, עוגות ועוד.

במזונות רבים המכילים גלוטן כמו דגנים מלאים, קיימים גם סיבים תזונתיים בלתי מסיסים הגורמים לתחושת שובע, מסייעים למזון לעבור באופן מהיר יותר במעי, גורמים להסדרת היציאות ולהעלאת נפח הצואה. לרוב, אנשים הנמנעים מגלוטן יצרכו פחמימות ממקורות כמו תפוח אדמה, אורז ותירס, שנחשבים לדלים בסיבים תזונתיים, לעומת דגנים מלאים שמכילים כאמור גלוטן וכמות נכבדה של ויטמינים, מינרלים וסיבים.

מוצרים ללא גלוטן הם חיוניים לאנשים הסובלים מצליאק ומהווים אחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה ולאנשים הרגישים לגלוטן, המהווים אחוז קטן אף קטן יותר.

נראה, כי תעשיית הדיאטות זיהתה את המגמה וסייעה לבסס בתודעה את רעיון "תזונה נטולת גלוטן", והיכן שיש ביקוש – תמיד יהיה היצע.

תכניות לגמילה מגלוטן החלו לצוץ כפטריות אחרי הגשם ותעשיית מוצרי מאפה וחומרי גלם לאפיה (מוצרים מאוד מעובדים) החלה לשגשג, אלא שבאופן הגיוני, כמו בכל דיאטה, ברגע שיש הגבלה על צריכת מזונות מסוימים, צפויה לחול ירידה במשקל המלווה בתחושה טובה וקלילה יותר.

וכך, "דיאטה ללא גלוטן" הפכה לטרנד בריאותי המתקשר עם שמירה על "אורח חיים בריא" וירידה במשקל, ללא קשר למחלת הצליאק או לרגישות קשה או קלה לגלוטן, כאשר הבעיה אינה בגלוטן עצמו, אלא ברכיבים הנוספים והפחות בריאים הנמצאים בחלק מהמזונות המכילים גלוטן כמו שומן רווי או טראנס, סוכרים פשוטים ונתרן.

ככלל, אם נפחית בצריכת רכיבי מזון הנחשבים מזיקים, נהנה מאורח חיים בריא יותר ושמירה על משקל תקין.

די לטרנדים…